כן,גם אני רוצה לראות מפורסמים ולהרגיש את האוויר שהם נושמים. כנראה קלענו בול. חנינו בחניה קרובה, נכנסו ואת מי אנחנו רואים בפתח!? ת´מושלם הזה!! כמובן שמחפשים עטים, משהו לכתוב, נייר... ומתחילים להלך אחריו, כמו זנב!! אבל לי לא אכפת. שום דבר לא ימנע ממני להשיג את הדבר החשוב ביותר: =חתימה=. למרות שגם מבט או חיוך יספקו אותי...

אנחנו יוצאים למרדף משפחתי , עם חיוכים דבילייים של "וואי ראינו מפורסם" ועוד איזה מפורסם!! אחד מסוקס עם שרירים - כזה שלא הייתי מתביישת בו!! אנחנו עוצרים באחד מהדוכנים של ´פלאפון, נרגשים ומבקשים נייר. הוא!? כבר הספיק להתרחק עדשקיבלנו את הדפים. רצנו ברחבי הקניון, מהלכים מחנות לחנות, מחפשים ומגששים...אבל כנראה שלא הצלחנו להשיג את הנחשק... לאט לאט אני מתחילה לאבד תקווה, לא נורא אולי פעם הבאה. לפחות אני יכולה להתנחם בעובדה שראיתי אותו, וגם באיזה בגד ים של פיפל. כן אני יודעת, לא צריך לעשות סיפור, אאבל הי! המפורסמת הראשונה שראיתי הייתה ריטה, ובוא נודה...מייקל לואיס!? מה זה יותר ש=ה !

אחרי שבדקנו שהוא באמת הלך (אפילו קיבלנו שיחת טלפון מאחותו של ידיד שלי שראתה אותו מחוץ לקניון) הבנו שאנחנו רעבים,בלהט עלינו למעלה נשנשנו לנו איזה צ´יפס ואולי קצת אוכל סיני... וחזרנו הבייתה עם מתנה קטנה לאמא של ידיד שלי. גם בזה די תרמתי. קנינו לה מצית גדול כזה, חמוד ומצחיק. צחקנו נהנו וחזרנו הבייתה...

מסקנה לעצמי: תמיד להיסתובב עם נייר ועט!! מי יודע את מי תפגשי!!